עו”ד רונן אורן: הסכמי השבה – כלי כלכלי עוצמתי, בתנאי שמבינים את האותיות הקטנות

August 21 2021Muhammad

מה שחשוב לדעת

הסכמי השבה הם כלי משפטי רב-עוצמה להחזרת זכויות בקרקעות, אך טמונות בהם מלכודות רבות בדמות ניסוחים עמומים, מגבלות תכנוניות וחובות מיסוי. על פי ניסיונו של עו”ד רונן אורן, בדיקה מקצועית מעמיקה של האותיות הקטנות ותכנון אסטרטגי נכון הם ההבדל בין עסקה מוצלחת לבין הפסד של מיליוני שקלים.

הסכמי השבה, המיועדים להסדיר את החזרת הקרקעות מהמדינה לגופים שונים כמו קיבוצים, מושבים או חברות פרטיות, הפכו בשנים האחרונות לנושא מרכזי בשוק הנדל”ן הישראלי. מדובר במסמכים משפטיים מורכבים שטומנים בחובם פוטנציאל כלכלי עצום, אך גם סיכונים משמעותיים למי שאינו מבין את האותיות הקטנות. עו”ד רונן אורן, מומחה למיסוי ונדל”ן, שליווה עשרות הליכים מסוג זה, מסביר כיצד הסכמים אלו יכולים להפוך מהזדמנות כלכלית לנטל כבד.

מהם הסכמי השבה ומדוע הם כה משמעותיים?

הסכמי השבה הם הסכמים המסדירים את החזרת הזכויות בקרקעות שהיו בשימוש או בחזקת המדינה או גופים ציבוריים, לידי הבעלים המקוריים או יורשיהם. מדובר בתהליך משפטי מורכב, שכולל היבטים קנייניים, תכנוניים ומיסויים, ועשוי להימשך שנים רבות.

במרבית המקרים, הסכמי השבה נוגעים לקרקעות של קיבוצים, מושבים, רשויות מקומיות או גופים פרטיים שהופקעו או הועברו למדינה בעבר, ועתה חוזרות לבעליהן המקוריים, לעתים עם שינוי ייעוד או זכויות בנייה מוגברות. ערכן הכלכלי של קרקעות אלו עשוי להגיע לעשרות ואף מאות מיליוני שקלים.

לפי עו”ד רונן אורן על מיסוי בינלאומי, “הסכמי השבה מהווים הזדמנות נדירה לשחרר ערך כלכלי שהיה ‘כלוא’ בקרקעות במשך עשרות שנים. אולם, ללא הבנה מעמיקה של ההיבטים המשפטיים, התכנוניים והמיסויים, הסכמים אלה עלולים להפוך מברכה לקללה.”

המלכודות הנסתרות בהסכמי השבה

בעוד שהסכמי השבה נראים לכאורה כהזדמנות כלכלית טהורה, במציאות הם רצופים במלכודות משפטיות שעלולות לעלות ביוקר רב. להלן הבעיות העיקריות שזיהה עו”ד רונן אורן במהלך ליווי עשרות הליכי השבה:

1. ניסוח עמום ופתח לפרשנויות

אחת הבעיות המרכזיות בהסכמי השבה היא ניסוח שאינו חד-משמעי. סעיפים עמומים עלולים להתפרש באופן שונה על ידי הצדדים, ובמקרה של מחלוקת, לרוב הפרשנות של הרשויות היא שתגבר. טעויות בניסוח עלולות לעלות במיליוני שקלים.

נקודת מבט מקצועית

“הניסיון מלמד שבמרבית המקרים, הצד שמנסח את ההסכם – בדרך כלל המדינה או רשויותיה – דואג לאינטרסים שלו. חובתו של עורך הדין המייצג את בעל הקרקע היא לזהות ניסוחים עמומים ולדרוש הבהרות ותיקונים לפני החתימה. ראיתי מקרים בהם משפט אחד בהסכם הוביל להפסד של עשרות מיליוני שקלים.” – עו”ד רונן אורן

2. לוחות זמנים לא ריאליים

הסכמי השבה רבים כוללים לוחות זמנים נוקשים לביצוע פעולות מורכבות, כגון שינוי ייעוד, קבלת היתרי בנייה או פיתוח תשתיות. לוחות זמנים אלו לא תמיד מביאים בחשבון את המציאות הבירוקרטית בישראל, ואי-עמידה בהם עלולה להוביל לביטול ההסכם או לסנקציות כלכליות כבדות.

3. מגבלות תכנוניות סמויות

לעתים קרובות, הסכמי השבה כוללים התייחסות לתוכניות מתאר או לשינויי ייעוד עתידיים. אולם, לא תמיד ברור אם תוכניות אלו ישימות או כמה זמן יארך אישורן. התחייבות לפיתוח על בסיס תוכניות שטרם אושרו היא הימור מסוכן.

4. השלכות מיסוי מורכבות

היבט קריטי נוסף הוא המיסוי. הסכמי השבה עשויים לגרור חיובי מס שבח, מס רכישה, מע”מ ולעתים אף מס הכנסה. ללא תכנון מס נכון, שיעור ניכר מהערך הכלכלי של העסקה עלול ללכת לרשויות המס.

5. התחייבויות כלכליות עתידיות

רבים מהסכמי ההשבה כוללים התחייבויות לביצוע עבודות פיתוח, תשלום היטלים או השתתפות בעלויות תשתית. העלות הכוללת של התחייבויות אלו עשויה להיות גבוהה באופן משמעותי מהצפוי, ולהפוך עסקה רווחית לכאורה להפסדית.

מקרי בוחן: כשהסכמי השבה הופכים למלכודת

להמחשת הסיכונים הטמונים בהסכמי השבה, להלן שלושה מקרים אמיתיים (עם שינוי פרטים מזהים) שטופלו על ידי עו”ד רונן אורן:

מקרה 1: הקיבוץ והמגבלות הנסתרות

קיבוץ באזור המרכז חתם על הסכם השבה לקרקע בשטח של כ-500 דונם. ההסכם כלל סעיף לפיו שינוי הייעוד לקרקע יהיה “בהתאם לתוכנית המתאר המחוזית”. מה שלא היה ברור לקיבוץ הוא שתוכנית המתאר כללה מגבלות בנייה משמעותיות עקב קרבה לשמורת טבע. בסופו של דבר, רק 15% מהשטח היה ניתן לניצול, מה שהפחית דרמטית את ערך הקרקע.

מקרה 2: המושב ולוחות הזמנים

מושב בדרום הארץ התחייב בהסכם השבה לפתח תשתיות תוך 36 חודשים מיום חתימת ההסכם. עיכובים בירוקרטיים בקבלת היתרי בנייה הובילו לאי-עמידה בלוחות הזמנים, והמדינה דרשה פיצוי של מיליוני שקלים. רק התערבות משפטית מהירה הצליחה לייצר הסדר חלופי ולמנוע הפסד כבד.

מקרה 3: החברה והמיסוי הלא צפוי

חברה פרטית קיבלה קרקע בהסכם השבה וביצעה עליה פרויקט מגורים. החברה לא לקחה בחשבון שהעסקה תיחשב למכירה לצורכי מס שבח, ובנוסף תחויב במע”מ על שווי הקרקע. חיובי המס הגיעו לכ-40% משווי העסקה, מה שהפך אותה מרווחית להפסדית.

כיצד להפוך הסכמי השבה לכלי כלכלי אפקטיבי

למרות הסיכונים, הסכמי השבה יכולים להיות כלי כלכלי רב-עוצמה, בתנאי שמתייחסים אליהם בזהירות הראויה. עו”ד רונן אורן ממליץ על הצעדים הבאים:

1. בדיקת נאותות מקיפה

לפני חתימה על הסכם השבה, יש לבצע בדיקת נאותות מקיפה של הקרקע, הכוללת בדיקה משפטית, תכנונית ומיסויית. יש לוודא שכל המגבלות והאפשרויות התכנוניות ידועות וברורות.

2. ניסוח מדויק וחד-משמעי

יש לוודא שכל סעיף בהסכם מנוסח באופן ברור וחד-משמעי, ללא פתח לפרשנויות שונות. במקרה של ספק, יש לדרוש הבהרות בכתב מהצד השני.

3. לוחות זמנים ריאליים

יש להתעקש על לוחות זמנים ריאליים, שלוקחים בחשבון את המציאות הבירוקרטית בישראל. רצוי לכלול סעיפי הארכה אוטומטיים במקרה של עיכובים שאינם בשליטת הצדדים.

4. תכנון מס מקדים

תכנון מס נכון הוא קריטי בהסכמי השבה. יש לבחון את כל היבטי המיסוי – מס שבח, מס רכישה, מע”מ ומס הכנסה – ולתכנן את העסקה באופן שימזער את חבות המס.

5. ליווי משפטי מקצועי

הסכמי השבה הם תחום מורכב שדורש מומחיות ייחודית. ליווי על ידי עורך דין המתמחה בתחום, כמו עו”ד רונן אורן, הוא הכרחי להצלחת התהליך.

קריטריון הסכם השבה ללא ייעוץ מקצועי הסכם השבה עם ייעוץ מקצועי
זיהוי מגבלות תכנוניות חשיפה למגבלות לא צפויות שמפחיתות את ערך הקרקע זיהוי מוקדם של מגבלות ותכנון אסטרטגי בהתאם
ניסוח סעיפי ההסכם ניסוח עמום שעלול להתפרש לרעת בעל הקרקע ניסוח מדויק וחד-משמעי שמגן על האינטרסים של בעל הקרקע
לוחות זמנים לוחות זמנים לא ריאליים שמובילים לקנסות ופיצויים לוחות זמנים ריאליים עם מנגנוני הארכה במקרה הצורך
תכנון מס חשיפה לחבויות מס לא צפויות שפוגעות ברווחיות תכנון מס מקדים שממזער את חבויות המס החוקיות
ניהול סיכונים חשיפה לסיכונים לא ידועים ולא מתומחרים זיהוי, תמחור וניהול סיכונים באופן מושכל
תוצאה כלכלית פוטנציאל להפסדים משמעותיים או לרווחיות נמוכה מהצפוי מקסום הפוטנציאל הכלכלי של הקרקע תוך מזעור סיכונים

נתונים חשובים

  • כ-70% מהסכמי ההשבה שנחתמים ללא ייעוץ משפטי מקצועי מובילים לסכסוכים או הליכים משפטיים
  • חיסכון של למעלה מ-30% בחבויות המס אפשרי באמצעות תכנון מס נכון בהסכמי השבה
  • כ-45% מהערך הכלכלי הפוטנציאלי של הסכמי השבה מתבזבז בשל ניסוח לקוי, אי-עמידה בלוחות זמנים או אי-הבנת המגבלות התכנוניות
  • במקרים רבים, הסכמי השבה עשויים להגדיל את ערך הקרקע פי 10 ויותר
  • עיכובים בירוקרטיים מאריכים את משך ביצוע הסכמי השבה בכ-60% מהזמן המתוכנן המקורי

היבטי מיסוי בהסכמי השבה – הסוגיה הקריטית

היבט המיסוי הוא אחד המורכבים והמשמעותיים ביותר בהסכמי השבה. כמומחה למיסוי ונדל”ן, עוד על עו”ד רונן אורן ופעילותו בתחום ייצוג לקוחות מדגיש את החשיבות של תכנון מס מקדים לפני חתימה על הסכם השבה.

להלן סוגיות המיסוי המרכזיות בהסכמי השבה:

מס שבח

במקרים רבים, הסכמי השבה נחשבים כעסקת מכר לצורכי מס שבח. המשמעות היא שבעל הקרקע עשוי להיות מחויב במס שבח על ההפרש בין שווי הקרקע המושבת לבין “עלותה” ההיסטורית. במקרה של קרקעות שהוחזקו עשרות שנים, המס עלול להגיע לסכומים ניכרים.

מס רכישה

בחלק מהמקרים, הסכמי השבה עשויים לגרור גם חיוב במס רכישה, בעיקר כאשר מדובר בעסקאות מורכבות שכוללות החלפת קרקעות או קבלת זכויות חדשות.

מע”מ

כאשר הסכם ההשבה נעשה על ידי עוסק (כמו חברה או יזם), עשויה להיות חבות במע”מ על שווי העסקה. זהו נטל מס משמעותי שרבים לא לוקחים בחשבון.

היטלי השבחה

שינוי ייעוד של קרקע במסגרת הסכם השבה עשוי לגרור היטל השבחה, שיכול להגיע לעשרות אחוזים משווי ההשבחה.

אסטרטגיות למזעור חבויות המס

קיימות מספר אסטרטגיות חוקיות למזעור חבויות המס בהסכמי השבה:

  • שימוש בפטורים ממס שבח, כגון פטור לנכס היסטורי
  • מבנה עסקה שממזער את החשיפה למס
  • פריסת תשלום המס על פני שנים
  • שימוש במנגנון קיזוז הפסדים
  • תכנון נכון של עיתוי העסקה

עו”ד רונן אורן מדגיש: “תכנון מס נכון יכול לחסוך מיליוני שקלים בהסכמי השבה. זהו תחום מורכב שדורש מומחיות ספציפית, והתייעצות עם מומחה למיסוי ונדל”ן היא קריטית.”

מהם הסכמי השבה ומדוע הם חשובים בשוק הנדל”ן הישראלי?

הסכמי השבה הם מסמכים משפטיים המסדירים את החזרת זכויות בקרקעות מהמדינה או מגופים ציבוריים לידי הבעלים המקוריים או יורשיהם. חשיבותם בשוק הנדל”ן הישראלי נובעת מכך שהם משחררים קרקעות רבות שהיו “תקועות” במשך עשרות שנים, ומאפשרים את פיתוחן ומימוש הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהן. במדינה שבה קיים מחסור חמור בקרקעות זמינות לפיתוח, הסכמי השבה מהווים מנוע צמיחה משמעותי לענף הנדל”ן, ומאפשרים הגדלת היצע הדיור, הקמת אזורי תעסוקה חדשים ופיתוח תשתיות. עם זאת, מורכבותם המשפטית והכלכלית מחייבת התייחסות מקצועית ומעמיקה.

אילו גופים או אנשים פרטיים נוטים להיות מעורבים בהסכמי השבה?

הגופים העיקריים המעורבים בהסכמי השבה הם קיבוצים ומושבים, שבמקרים רבים מחזיקים בקרקעות היסטוריות שהועברו לשימוש המדינה או לגופים ציבוריים. בנוסף, רשויות מקומיות, חברות פרטיות, עמותות, משפחות היסטוריות בעלות קרקעות, ויורשים של בעלי קרקעות מקוריים עשויים להיות צד להסכמי השבה. מנגד, הצד השני להסכם הוא בדרך כלל המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון, חברות ממשלתיות כמו חברת נתיבי ישראל, או רשויות מקומיות. מורכבות ההסכמים נובעת בין היתר מריבוי הגורמים המעורבים ומהאינטרסים השונים והלעתים מנוגדים שלהם.

מהו התהליך הטיפוסי של הסכם השבה, מתחילתו ועד סופו?

תהליך טיפוסי של הסכם השבה מתחיל בזיהוי הזכויות ההיסטוריות בקרקע ובאיסוף מסמכים ואסמכתאות המעידים על בעלות או זכות שימוש. לאחר מכן, מתקיים משא ומתן ראשוני עם הגורם המחזיק בקרקע, שבמהלכו נקבעים העקרונות הבסיסיים של ההסכם. בשלב הבא מתבצעות בדיקות משפטיות, תכנוניות ומיסויות מעמיקות, וכן הערכות שווי. לאחר גיבוש טיוטת הסכם, מתנהל משא ומתן על הסעיפים הספציפיים, עד לחתימה על ההסכם הסופי. לאחר החתימה מתחיל שלב היישום, שכולל לרוב שינוי ייעוד, קבלת היתרים, פיתוח תשתיות ולעתים גם שיווק ומכירה. התהליך כולו עשוי להימשך מספר שנים, ובמקרים מורכבים אף יותר מעשור.

כיצד ניתן לזהות אם הסכם השבה מוצע הוא הוגן ומשקף את האינטרסים של בעל הקרקע?

זיהוי הוגנות הסכם השבה דורש בחינה מקצועית של מספר היבטים מרכזיים. ראשית, יש לבדוק את התמורה הכלכלית הכוללת ביחס לשווי השוק של הקרקע ולפוטנציאל הפיתוח שלה. שנית, יש לבחון את חלוקת הסיכונים בין הצדדים – האם בעל הקרקע נושא בסיכונים לא פרופורציונליים? שלישית, יש לבדוק את לוחות הזמנים והאם הם ריאליים. רביעית, יש לנתח את מנגנוני יישוב הסכסוכים וההתאמות העתידיות. חמישית, יש לבחון את הניסוח של כל סעיף והאם הוא חד-משמעי ואינו פתוח לפרשנויות מנוגדות. שישית, יש לבצע הערכת שווי מקצועית של הקרקע והפוטנציאל שלה. הסכם הוגן משקף איזון ראוי בין האינטרסים של כל הצדדים, מגן על בעל הקרקע מפני סיכונים לא סבירים, וכולל מנגנונים לטיפול בשינויים עתידיים.

מהן האלטרנטיבות להסכמי השבה, ומתי כדאי לשקול אותן?

קיימות מספר אלטרנטיבות להסכמי השבה, שכדאי לשקול בהתאם לנסיבות הספציפיות. האפשרות הראשונה היא הסכמי חכירה ארוכי טווח, שמאפשרים שימוש בקרקע ללא צורך בהעברת בעלות מלאה. אפשרות שנייה היא הסכמי פיתוח משותף, שבהם בעל הקרקע משתף פעולה עם המדינה או עם יזם פרטי לפיתוח הקרקע, תוך חלוקת הרווחים. אפשרות שלישית היא הסכמי פיצוי כספי, שבהם בעל הקרקע מוותר על זכויותיו בתמורה לפיצוי כספי. אפשרות רביעית היא הליכים משפטיים לתביעת זכויות, במקרים שבהם המדינה אינה מכירה בזכויות ההיסטוריות. כדאי לשקול אלטרנטיבות אלו כאשר תנאי הסכם ההשבה המוצע אינם הוגנים, כאשר קיימים סיכונים משמעותיים ביישום ההסכם, או כאשר האלטרנטיבה מציעה ערך כלכלי גבוה יותר.

סיכום

הסכמי השבה הם כלי משפטי וכלכלי רב-עוצמה, שעשוי להניב תשואות משמעותיות לבעלי קרקעות. עם זאת, האותיות הקטנות בהסכמים אלו טומנות בחובן מלכודות רבות, שעלולות להפוך עסקה מבטיחה לנטל כלכלי כבד.

כפי שהדגיש עו”ד רונן אורן לאורך המאמר, הבנה משפטית מעמיקה של כל סעיף בהסכם, תכנון מס נכון, בחינה קפדנית של ההיבטים התכנוניים ולוחות זמנים ריאליים – כל אלו הם תנאים הכרחיים להצלחת הסכם השבה.

בעולם הנדל”ן הישראלי, שבו ערך הקרקעות ממשיך לעלות בקצב מהיר, הסכמי השבה יהפכו לכלי משמעותי יותר ויותר בשנים הקרובות. הבחירה בייעוץ משפטי מקצועי ומנוסה היא ההשקעה החשובה ביותר שבעל קרקע יכול לעשות כדי להבטיח שהסכם ההשבה יהיה לטובתו.

אם אתם ניצבים בפני הסכם השבה, או שוקלים להתחיל בתהליך כזה, פנו לייעוץ מקצועי עם עו”ד רונן אורן, מומחה למיסוי ונדל”ן, כדי להבטיח שהאינטרסים שלכם יישמרו ושתוכלו למקסם את הפוטנציאל הכלכלי של הקרקע שלכם.

#הסכמי השבחה
#עו"ד נדל"ן
#עו"ד רונן אורן
Share: